מה הביטוח הלאומי עושה עם קרן של 230 מיליארד שקל?

הקדמה קצרה

הביטוח הלאומי פועל כעיקרון כביטוח שבו קיימת קרן מהכספים שהופקדו בעבר וישמשו את האזרחים בעתיד על פי ענפים שונים. המרכזיים שבהם הם זקנה ושארים, סיעוד, נכות, ילדים, אבטלה ואמהות.

הנקודה החשובה היא שאסור שהקרן תיגמר – וזה הכיוון שאליו אנחנו הולכים. נכון ל-2015 יש גירעון בהון של המוסד בסך 322 מיליארד שקל שמשקף התחייבויות עתידיות חסרות כיסוי (הוא עלה ב-29 מיליארד רק ב-2015).

הקרן של הביטוח הלאומי בעצמה תתחיל לקטון מתישהו בעשור הקרוב, והמוסד לביטוח לאומי, התחיל לנגוס כבר בריבית של הקרן בשנת 2010. עם השנים הוא יקבל פחות ופחות ריבית ובשלב מסוים ייגמר לו (לנו) הכסף לחלוטין (2042~).

העניין הזה מזכיר את אופן הניהול של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות שיצאו עליהן דו"חות חמורים משנות ה-60. עד שלא הגענו לקצה הצוק בשנת 2003 לא נעשה כמעט שום דבר והן הולאמו בסופו של דבר (ואנחנו עדיין משלמים על זה מיליארדי שקלים בשנה).
את הביטוח הלאומי אין בדיוק מה להלאים כי הוא כבר שייך למדינה כמובן והיא נוהגת בו כדרכה בבעיות ארוכות טווח – "שב ואל תעשה".

בנושא הקרן ועתיד הביטוח הלאומי שבו אתמקד בפוסט הזה בקצרה, אפשר לחזות את העתיד ולהבין מה כדאי לעשות עכשיו.

_ _ _ _

אז לביטוח הלאומי קרן בסך כ-230 מיליארד שקל, סכום עצום שמיועד לתשלום הקצבאות בעתיד.
מה הוא עושה איתו?
בגדול הוא משקיע אותו כיום באיגרות חוב ממשלתיות משני סוגים (חצי-חצי):

1. איגרות חוב מיוחדות בשם "עיבל" ל-17 שנה – מונפקות לביטוח הלאומי בלבד ומעניקה לו ריבית בגובה 5.5% (!) צמודה למדד. בפועל מדובר בסבסוד הביטוח הלאומי מתקציב המדינה בדרך של איגרת חוב.
בלי קשר לריבית הזו, כבר כיום כשליש מהכנסות הביטוח הלאומי אינן מההפרשות במשכורת אלא מתקציב המדינה – כלומר מהמיסים האחרים שאזרחי ישראל משלמים.

2. איגרת חוב בתשואת ה"שוק" – איגרת חוב ל-14 שנה בריבית משתנה על פי הריבית שנקבעת בהנפקות רגילות. ב-2015 למשל, הריבית הייתה 0.4%.

אוקיי, עד עכשיו זה היה מעניין, מה עושים עם זה?

רוב הכסף שהביטוח הלאומי יוציא בעתיד הינו לצורך קצבאות זקנה (וסיעוד). כלומר חלק גדול מהסכום צריך להיות משולם בפועל עוד עשרות שנים.
כשאנחנו משקיעים כסף לטווח כל כך ארוך, ואין לנו צורך בנזילות (אנשים לא יכולים להפוך בין רגע למבוגרים), נכון להשקיע אותו בדיוק כמו שאנחנו משקיעים את הפנסיה שלנו – בנכסים מסוכנים יותר שיניבו לנו יותר תשואה.

אז למה הביטוח הלאומי לא לוקח סיכון?

בפשטות, הוא משמש כקופה של האוצר שלא רוצה להוציא מידיו (למרות שחלק מהסיבות לכך חיוביות) את ניהול הכסף.
למעשה, האג"ח שמונפק לביטוח הלאומי שונה מכל אג"ח אחר שהממשלה מנפיקה – הקרן והריבית שלובות בתוך תקציב המדינה ובגירעון, עניין שמצד אחד מעניק לחשב הכללי כסף שהוא לא צריך לגייס (בערך רבע מהחוב הממשלתי כולו!), ומצד שני יש לו אינטרס לשמור על הקרן ולמנוע ממנה להיעלם.

אם נעשה חישוב פשוט ושמרני, נוכל לראות שאם חצי מהקרן שמושקעת באג"ח מדינה בתשואת השוק תופרד לחלוטין ממשרד האוצר ותושקע בנכסים שיניבו בממוצע 3% יותר מאשר אג"ח המדינה, היא תשיג בריבית הנוכחית בתקופה של 30 שנה *184 מיליארד* ₪ יותר, שהם כמעט חצי מהגירעון.
בהנחות קצת יותר סבירות, שבהן הריבית ארוכת הטווח תהיה 1.5%% (והתשואה ארוכת הטווח של חצי מהקרן תהיה 4.5%), נגיע ל-250 מיליארד ₪.
הנחות קצת פחות שמרניות, כמו למשל לקחת את שיעור התשואה במדד s&p 500 ב–10 השנים האחרונות (7%) או בארבעים השנים האחרונות (10%) יביאו לסילוק כל הבעיות האקטואריות הנוכחיות של המוסד, אם כי כנראה שיגיע מיד פוליטיקאי שישרוף את הכסף עם הבטחות חסרות כיסוי.

אלה כמובן חישובי אצבע פשוטים, אבל הם מבטאים הלך רוח שלא נדון לעומק ב"וועדה לבחינת דרכים לשמירת האיתנות הפיננסית של המוסד" שהמליצה עשרות המלצות חשובות במיוחד, אך הזכירה את הרעיון רק כבדרך אגב.
בכל מקרה עברו כבר יותר מ-44 שנים מאז, והמלצותיה כמעט לא יושמו.

_ _ _ _

הסמכות לחקיקת חוקים המגדירים את היקף הקצבאות נמצאת במערכת הפוליטית, כך שיש היגיון בשימור האחריות שלה לביטוח הלאומי.

סתם.

יצירת מנגנון מימון עצמי ארוך טווח (כמו "קרנות פנסיה חדשות") לכל אחד מהדורות בנפרד, בניגוד למנגנון מימון שוטף ("פנסיה תקציבית") ואיזון אקטוארי – הם הפתרון היחיד שיכול להציל את המערכת הישראלית. צריך לזרוק את הרעיונות של ערבות בין דורית – בישראל היא תמיד מתרסקת על דור מסוים, ובמקרה הזה מדובר בכל מי שלא ימות לפני 2042.

המצב הנוכחי הוא למעשה שהצעירים בישראל נמצאים על ספינה שעומדת להתנגש בקרחון, את ההגה לאף אחד אין אומץ לקחת, ועוד יש מטומטמים למטה שמנסים לדחוף פחם למנוע ולהכפיל את המהירות בעזרת אי דחיית גיל הפרישה והכפלת קצבאות כללית.

אם נלמד מההיסטוריה, אנחנו נחווה עוד לפחות 6 וועדות שכל אחת מהן תגיד את הדברים הנכונים, אבל עד 2041, רגע לפני ההתנגשות לא יעשו כלום, ואז פשוט ידפקו באיזשהו אופן את הילדים שלנו.

הפוליטיקאים שלנו מדגימים חזרה על טעויות עבר במקרה הזה כמו בהרבה מאוד מקרים אחרים.
בקיצור, אם אתם בני פחות מ-455, אל תסמכו על הרעיון לקבל משהו מהביטוח הלאומי – תחסכו לבד כי אתם צפויים להפריש 30 שנים ובקצב הנוכחי לקבל חובות.

כמה קישורים למתעניינים:

דו"ח האקטואר משנת 2013 (בחוק אגב כתוב שצריך לעשות כל 3 שנים, הקודם היה ב-1995 ובשנת 2016 לא נכתב דו"ח חדש)
https://goo.gl/k4O0Cz

דו"ח 2015 של הביטוח הלאומי
https://goo.gl/0cGdIc

דו"ח הוועדה מ-2012 לשיפור האיתנות הפיננסית
https://goo.gl/6PbKCw

דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, נותן רקע כללי
https://goo.gl/MkTMja

 16387903_215439665528014_1972817381554389332_n

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s