אוטובוסים מזהמים יותר מרכב פרטי

הממשלה, באמצעות מערכת המס, משרד התחבורה והמשרד לאיכות הסביבה פועלת להגדלת השימוש באוטובוסים ולצמצום התנועה ברכבים פרטיים. אחת הדרכים היא סבסוד אוטובוסים חשמליים על חשבון אוטובוסים מונעי דיזל.לאחרונה, פורסם דו"ח בנושא (1), בו חושבו העלויות החיצוניות לק"מ נסועה של רכבים פרטיים מול אוטובוסים. על פי הדו"ח, ממוצע העלות החיצונית (זיהום אוויר ופליטת גזי חממה) לק"מ …

איך מגיעים ל-100% אנרגיה מתחדשת

מגיבים רבים ברשתות החברתיות, וכתבי עיתונות אחריהם (או ההיפך?), טוענים כי הגיע הזמן להגיע ל-100% אנרגיות מתחדשות, והטכנולוגיה כבר כאן. עיקר הטיעון הוא שעלויות ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת כל כך זול, שאפשר לספק באמצעותה, יחד עם אגירת אנרגיה בבטריות, את כל החשמל בישראל, או להגיע לכך תוך מספר שנים מועט. הם קוראים לרוב להפסיק להשקיע …

ההתחממות הגלובלית, כלכלה וגרמלינים

הפוסט ארוך, אז יש תוכן עניינים לחסרי הסבלנות: הקדמה רקע קצר ומיקוד מה הקשר לכלכלה ההתחממות הגלובלית כיצד פותרים את הבעיה הרמה של מס הפחמן שיעור ההיוון ריצ'רד טול והגרמלינים סיכום הקדמה ‏"הנתונים על שינוי האקלים פשוט מבהילים. אנחנו אשכרה בסיר שמתחמם משנה לשנה. אין כאן שאלה פוליטית בכלל - זה מדע. וכל מי שמנסה …

סוציאליזם מול קפיטליזם או ביזור מול ריכוזיות?

הקדמה הדיונים על מדיניות סוציאל דמוקרטיה-קפיטליזם נוטים להתכנס לאותם טיעונים: כלכלת שוק וכשלי שוק, חשיבותו של אי-השיוויון, דוגמאות לכאן ולכאן, משברים פיננסיים, חוסר תחרות וכו'. החתך הזה הוא טריוויאלי ומשעמם - הטיעונים החדשניים בויכוח נדירים מאוד, ובד"כ פשוט מתקיימת הנטייה האנושית מאוד לתרגם את האירוע החדשותי האחרון לאמונה האידאולוגית המוקדמת והמשתכנעים הם מעטים. במקום לפרוס …

משבר מניות הבנקים – הרקע

בבלוג תועלת שולית עלתה רשומה מעניינת המתארת את סוגיית קניית המניות העצמית (Buy-back) ע"י הבנקים, והביאה את ההקשר ההיסטורי של משבר ויסות מניות הבנקים בישראל בתחילת שנות השמונים. ברשומה הנוכחית אנסה להרחיב על קצה המזלג בתיאור מנקודת מבט מודרנית את ההתפתחויות והרקע למשבר, ואעלה מספר סוגיות שיכולות לעורר דיון או ראייה מחודשת בנושא. רקע למשבר …

דיור ציבורי, מרכז אדווה ואג'נדה שלא קשורה לנתונים

למרכז אדווה יש אג'נדה לפתרון בעיות הדיור בישראל - לבנות דיור ציבורי שיהווה אופציה למגורים מוזלים של העשירונים הנמוכים ויוזיל את עלות הדיור. הבעיה היא שהם טועים ומטעים לגבי שתי התוצאות של בניית הדיור הציבורי, שאמפירית מניסיון העבר וממדינות אחרות לא ישיג אותן. לגבי הטענה הראשונה, היא אינה נכונה מכיוון שניתן להשיג תוצאה טובה יותר …

כלכלת ישראל – ביקורת חלק ב' (משבר שנות השמונים)

חלק א' כאן. הקדמה בספרו טוען זעירא כי בשנות השמונים לא ניתן לזהות משבר כלכלי שהוא חלק ממחזורי העסקים, בניגוד לכלכלנים אחרים שזיהו משבר: "יש מקום לערער על הזיהויים האלה... בשנים 1983 עד 1985 היתה אכן ירידה בהשקעה ובצריכה הפרטית, אבל חשוב לזכור כי הנתונים מן השנים האלה די בעייתיים, בגלל הקפיצה הגדולה בשיעור האינפלציה... …

כלכלת ישראל – ביקורת ספר חלק א' (מלחמות ותוצר)

הקדמה פרופ' יוסף זעירא פרסם לאחרונה ספר מקיף על כלכלת ישראל, בו הוא דן בנושאים שונים. בבלוג "מבוא לכלכלה ג'" פורסמה ביקורת בשני פרקים (מומלצים לקריאה - חלק א' וחלק ב') ומטרת הרשומות הקרובות לדון בנושאים נוספים ולהאיר נקודות נוספות בספר, שהטיעונים בהם אינם שלמים או שניתן להעלות בהן ביקורת כלפי קביעות חד משמעיות שהספר …

על השכר בישראל

השכר בישראל שונה מההגדרות הנפוצות בתקשורת ובתפיסה הציבורית, בין אם מדובר בשכר מינימום, הממוצע או החציוני, או בהשוואה למדינות המפותחות בעולם. בבלוג המצוין "נער אוצר", ישנה התייחסות בפוסטים שונים לשכר החציוני והשכר הממוצע מהיבטים הקשורים למדידתם (מומלץ לקרוא). בפוסט הנוכחי אתמקד בעיוותים כלליים בהגדרות השכר בישראל לעומת מדינות אחרות, ועל מנת להרחיב את היריעה של …

מדינות סקנדינביה לא בליגה של ארה"ב

הקדמה המדד המקובל ביותר למדידת איכות החיים בעולם הוא התמ"ג לנפש, הוא בעל יתרונות רבים ובין היתר בעל קורלציה למדדי איכות חיים אחרים כגון תוחלת חיים, תמותת תינוקות, דמוקרטיה ואפילו אי שיוויון ברמה מסוימת. ישנם מדדים נוספים שמופיעים (ונעלמים) חדשות לבקרים, רובם בקורלציה גבוהה עם התמ"ג שמייתר את הסיבוך ביצירת מדד חדש (והשוואות היסטוריות) - …