שינויים בחינוך – צ'רטר סקולס 1 (או שיטת הוואוצ'רים)

מה זו שיטת הצ'רטר סקולס?
בגדול זו שיטה שבה נותנים זכות שוות כסף, שמקושרת לתלמיד ולא לבית הספר. היא דומה במידת מה לשיטה שנהוגה בארץ ברפואה – ובמיוחד לשיטה שנהוגה עם יולדות, שבוחרות היכן ללדת והמוסד שבו הן יולדות מקבל את סכום הכסף ממשרד הבריאות.

בשיטה הזו בחינוך ישנם בתי ספר עצמאיים, כאשר הראשונים אינם נדרשים לעמוד בכל תנאי בתי הספר הציבוריים (חוזרי מנכ"ל משרד החינוך, שעות לימוד ותעודות הוראה למשל), אינם כבולים להסכמי ארגוני עובדים של מורים, והם רשאים ללמד בכל דרך שהם בוחרים תוך עמידה בתנאים מסוימים בסיסיים – מקובל לקבוע ציוני מינימום במבחנים רוחביים, בד"כ במתמטיקה ויכולות קריאה.

כאשר הורה בוחר לשלוח את ילדיו לבית ספר עצמאי שכזה, בית הספר מקבל סכום כסף על התלמיד אשר מקביל לסכום ההוצאה על חינוך במגזר הציבורי הרגיל. בארה"ב ישנם מודלים שונים לבתי ספר כאלה, למשל בתי ספר של למטרות רווח (מעטים), בתי ספר ללא מטרות רווח, בתי ספר הכפופים לחוק ורשות המדינה (State) וכאלה הכפופים למחוזות וכד'.

אז איך התפתח התחום הזה בארה"ב? (הוא קיים גם בשוודיה, לא נעסוק בכך)

אדלג על התפתחות הרעיון שהוצג לראשונה על ידי מילטון פרידמן, והחל בשנות ה-70(1)(3). למרות שהיו מספר בתי ספר בודדים כאלה במקומות שונים הרעיון בא לידי מימוש בארה"ב רק בשנת 1991 עם העברת חוק במינסוטה שאפשר הקמת בתי ספר כאלה.

בשנות ה-90 וה-2000 השיטה צברה תאוצה ונפתחו מאות בתי ספר כאלה ב-43 מדינות שונות בארה"ב, וכיום לומדים בהם כ-5% מהתלמידים בארה"ב והם מהווים כ-7% מבתי הספר, כ-400 בתי ספר חדשים כאלה נפתחים מדי שנה, (לשם השוואה, מספר בתי הספר הכללי צמח ב-3.5% בעשור האחרון והצ'רטר סקול צמחו במעל 100%) וכ-250 אלף תלמידים חדשים מצטרפים לבתי ספר אלה, שהם כמעט כל הגידול בתלמידים מידי שנה בארה"ב (4).
סה"כ הניסיון וההתפתחות של הנושא נמצאת בחיתוליה, פחות מ-200 שנים, לתחום די מורכב שפועל על פי עקרונות מימי המהפכה התעשייתית.

המחשבה הראשונה שיש לאדם שלא מכיר את הנושא היא "האמריקאים העשירים בטח שולחים את הילדים שלהם לבתי ספר לעשירים", אך אין דבר רחוק מהאמת – ייצוג שחורים הוא כמעט כפול בבתי הספר האלה מאשר בתי הספר הציבוריים הרגילים, והזכאות לארוחת צהריים במחיר מופחת או ללא תשלום (המשקפת הבדלי הכנסה) גבוהה בבתי הספר האלה ב-3% מאשר בבתי הספר הציבוריים (3). חשוב לציין שהמאפיינים האלה די עקביים במדינות רבות ואינם מוטים בגלל "ממוצע".

מאפיינים חשובים נוספים של בתי הספר האלה הם שבכמעט כל המדינות הם נדרשים להיות עמותות ללא מטרות רווח, להיות שקופים ולתעד ישיבות דירקטוריון של ההנהלה.

בעניין הכלכלי/כספי – הצ'רטר סקול הם למעשה יחידות עצמאיות מבחינה פיננסית וניהולית, המאפשר להם לשכור מורים ולשלם להם שכר מותנה ביצועים, לעיתים חסרי תעודות רשמיות, לקבל ולגייס תרומות ולקבל סכום כסף מסוים (הגובה תלוי במדינה/מחוז ובכסף שהם מקצים לחינוך) עבור כל תלמיד. חשוב לציין שלפי הידוע לי, בתי הספר האלה הם ללא תשלום על ידי ההורים, כמו בתי הספר הציבוריים בארה"ב.
ישנן טענות שונות לגבי אופן המימון ועד כמה הוא זהה בין בתי הספר הציבוריים לצ'רטר סקולס. בד"כ הנתונים מראים שבתי הספר הציבוריים יקרים בטווח של 5% עד 20% (5), מדובר באלפי דולרים לתלמיד בממוצע, תלוי מאוד במדינה ובאופן המימון שלה.
חלקם הגדול של בתי הספר האלה מגייס כסף מתורמים ומגיע לרמות ההוצאה של בתי ספר ציבוריים לתלמיד, ואף עובר אותם לעיתים.

יש ויכוח בארה"ב בנוגע לבתי הספר האלה – הוא לעיתים פוליטי (דמוקרטים נגד, רפובליקנים בעד), אבל פעמים רבות הוא דווקא קשור לסוגיות מקומיות וסוגיות גיל, הרכב האוכלוסייה, פיזור דמוגרפי וגזעי במחוז/ אזור וכד'.

לסיכום, בתי הספר האלה מיועדים לחינוך, השכלה וקידום אנשים צעירים להיות אזרחים טובים, עצמאיים ומיצוי הפוטנציאל הגלום בהם. השאלה האמתית היא האם הצ'רטר סקולס טובים יותר, ממצים את הפוטנציאל של התלמידים, או רק זולים יותר ואינם מביאים לתוצאות בשטח? בקיצור מה ההשפעה של המרכיב האיכותי?

זה נושא שדי מסובך למדוד אותו, הוא תלוי בהטיות רבות וקשה מאוד לבודד את נושאי המחקר – מזל שמספר כלכלנים מוכשרים עוסקים בנושא מספר שנים ומוכיחים (וגם סקפטיים) כמה דברים חשובים בנושא.
בפוסט הבא אסקור מחקר (שדווקא לא מוצא יתרון איכותי) של אחד הכלכלנים המפורסמים בעולם שעוסק בכלכלת חינוך ואסקור מחקר חדש ומתקדם יותר לטעמי בנושא ובאבחנות שלו.

מקורות:

1. ויקיפדיה
https://en.wikipedia.org/…/Charter_schools_in_the_United_St…

2. אתר מחקר ממשלת ארה"ב בחינוך
https://nces.ed.gov/fastfacts/display.asp?id=30

3. אתר ארגון "צ'רטר סקול"
https://www.charterschoolcenter.org/what-is-a-charter-school

4. סטטיסטיקה של בתי ספר בארה"ב
https://nces.ed.gov/programs/digest/…/tables/dt15_216.20.asp

5. מחקר וכתבה על הבדלים במימון
http://nepc.colorado.edu/files/EMO-RevExp.pdf
http://nypost.com/…/study-charter-schools-actually-cheaper…/

מספר כתבות בעברית:
http://mida.org.il/…/%D7%94%D7%9E%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%9C…/
http://mida.org.il/…/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%9E…/
http://blogs.haaretz.co.il/…/%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A…/

כתיבת תגובה