רפורמת המס בארה"ב – הטוב, הרע והמכוער

מספר כותרות מהעיתונות הישראלית בנוגע לרפורמת המיסים בארה"ב: קישורים כאן (1, 2, 3, 4, 5, 6, 7), על הקשר בינן לבין הרפורמה עצמה - בסיכום. הקדמה מיסים זה דבר שנוא ומסובך, שבדרך כלל גורם לאנשים לברוח לססמאות קלות להבנה מבלי להתעמק בפרטים, בניגוד לדיוני צד ההוצאות בו לכל אזרח ישנה אג'נדה או לכל הפחות דוגמאות … המשך לקרוא רפורמת המס בארה"ב – הטוב, הרע והמכוער

ונצואלה, הסיפור האמיתי

הרפובליקה הדרום-אמריקאית עולה לכותרות בישראל ובעולם בשנים האחרונות לעתים קרובות, בהקשרי המצב הכלכלי והפוליטי שנוכח בה, ולאחרונה אף זכתה לסטטוס מראש ממשלת ישראל שגרר תגובות רבות בפייסבוק ובאתרי חדשות [1,2,3,4] מכל המינים. הפוסט של נתניהו אינפנטילי, מוטעה ברמת הנתונים, לא משכנע ובעל גרפיקה מזעזעת - מה שיותר גרוע הוא שהתגובות הצליחו להתעלות על המקור בכל פרמטר … המשך לקרוא ונצואלה, הסיפור האמיתי

התכנית הכלכלית של עמיר פרץ – פופוליזם דרום אמריקאי או מדינת רווחה שבדית? 

לעיתים קרובות, הצהרותיהם של פוליטיקאים אינן דומות למעשיהם בפועל - אולם במקרה של עמיר פרץ, ניכר כי פיו וליבו שווים, והוא פעל בעברו כיו"ר ההסתדרות וכפוליטיקאי באופן דומה יחסית להצהרותיו לאורך השנים. הפער בין הכוונות בהצהרות ומעשים לבין המציאות שהם מחוללים בפועל והשאלה האם מדובר בכוונות טהורות או בציניות פוליטית מרושעת הוא עניין פסיכולוגי שלא … המשך לקרוא התכנית הכלכלית של עמיר פרץ – פופוליזם דרום אמריקאי או מדינת רווחה שבדית? 

התמיכה בחקלאות – מדוע ה-OECD אמר שאנחנו מפגרים אחרי מדינות אחרות?

ארגון ה-OECD פרסם לאחרונה דוח חדש על מדיניות התמיכה בחקלאות במדינות שונות. לאור השיח הציבורי הענף בישראל בנושא החקלאות, התמיכה בה, הפגנות חקלאים ושפיכת ירקות וחלב על הכבישים - הדו"ח מתאר עולם שונה מזה המוזכר באתרים, העיתונים וערוצי החדשות הישראליים המוכרים ביום יום. הטיעון המרכזי שנשמע ע"י נציגי החקלאים בציבור ובכנסת הינו שישראל משקיעה פחות סובסידיה … המשך לקרוא התמיכה בחקלאות – מדוע ה-OECD אמר שאנחנו מפגרים אחרי מדינות אחרות?

מיסוי עניים הוא המפתח למדינת הרווחה הסקנדינבית

לעתים קרובות נהוג בישראל לבצע השוואה לרמת השירותים הניתנים במדינות סקנדינביה - מעטים, אם בכלל, מתעניינים בצורך והאופן בו ממומנים השירותים האלו באמצעות כסף שנגבה ממשלמי המסים. ברשומה הבאה, אציג השוואות בין ישראל ל-2 מדינות סקנדינביות (דנמרק ושוודיה) ולשוויץ - כולן מדינות מאוד מפותחות, בעלות כלכלות חזקות ותחרותיות שאנחנו מקנאים בהן. מטרת הרשומה היא להראות שהמסים בסקנדינביות מאוד גבוהים, … המשך לקרוא מיסוי עניים הוא המפתח למדינת הרווחה הסקנדינבית

קצבאות הנכות בישראל

בתור חלק חשוב והכרחי במערכת הרווחה הישראלית, ראוי שהדיון קצבאות נכות יהיה רציני ולא כל כולו רגש ונעדר נתונים, שלא לומר שקרים בוטים ופופוליזם טהור, ולכן אני מעלה מספר נקודות למחשבה שאינן עולות בשיח הציבורי: 1. התנגדות להעלאת הקצבאות הכלליות לשכר מינימום היא דעה לגיטימית ולא נובעת מרשעות - ישנן שאלות מהותיות מהיכן לוקחים את הכסף, האם … המשך לקרוא קצבאות הנכות בישראל

היצע הדיור בישראל – יותר גרועים ממקסיקו? 

משבר הדיור בישראל הוא עובדה ידועה כבר מספר  רב של שנים, אולם מעטות הפעמים שבהן יש התייחסות רצינית לנושא מצד הציבור או מצד הממשלה. רוב הכלכלנים טוענים שהעניין אינו מסובך, ומדגישים שעליית המחירים היא תגובה להיצע חסר  שפוגש את הביקוש בשוק לדירות. ברשומה הקרובה אציג רק את נושא היצע הדיור בישראל, על בסיס נתונים היסטוריים … המשך לקרוא היצע הדיור בישראל – יותר גרועים ממקסיקו? 

פסיכומטרי וטעויות נפוצות

בכתבה שפרסמה מירב ארלוזורוב בינואר 2017, היא עושה כמעט את כל הכשלים הנפוצים בהתייחס לפסיכומטרי ומידת הניבוי שלו את ההישגים האקדמיים. הטענה המרכזית היא שתוקף הניבוי של המבחן אינו טוב, כדבריה: "זה לא סוד שהבחינה הפסיכומטרית, שהיא כאמור סנן לקבלה ללימודים אקדמיים, סובלת מהטיות חברתיות, תרבותיות וסוציו־אקונומיות קשות. הציון הממוצע של דוברי עברית (576) גבוה … המשך לקרוא פסיכומטרי וטעויות נפוצות

מה הביטוח הלאומי עושה עם קרן של 230 מיליארד שקל?

הקדמה קצרה הביטוח הלאומי פועל כעיקרון כביטוח שבו קיימת קרן מהכספים שהופקדו בעבר וישמשו את האזרחים בעתיד על פי ענפים שונים. המרכזיים שבהם הם זקנה ושארים, סיעוד, נכות, ילדים, אבטלה ואמהות. הנקודה החשובה היא שאסור שהקרן תיגמר – וזה הכיוון שאליו אנחנו הולכים. נכון ל-2015 יש גירעון בהון של המוסד בסך 322 מיליארד שקל שמשקף … המשך לקרוא מה הביטוח הלאומי עושה עם קרן של 230 מיליארד שקל?

האם לרפורמה בחברות הסלולר היה מחיר?

התחושה המוטעית של ישראלים, לפיה לרפורמה (שמיוחסת לכחלון) בתקשורת הטלפונים הניידים לא היה מחיר ולמעשה כל הכסף שנחסך מהרווח האדיר שהיה להן עבר לאזרחים - היא מוטעית. בד"כ לכל שינוי בתמריצים בכלכלה ישנה השפעה גם מסדר שני והלאה - כאן אפשר לראות אחד מהם לגבי הרפורמה בתקשורת שהורידה את רמת ההשקעות דרמטית. בעוד שממוצע ה-OECD … המשך לקרוא האם לרפורמה בחברות הסלולר היה מחיר?