התמיכה בחקלאות – מדוע ה-OECD אמר שאנחנו מפגרים אחרי מדינות אחרות?

ארגון ה-OECD פרסם לאחרונה דוח חדש על מדיניות התמיכה בחקלאות במדינות שונות.
לאור השיח הציבורי הענף בישראל בנושא החקלאות, התמיכה בה, הפגנות חקלאים ושפיכת ירקות וחלב על הכבישים – הדו"ח מתאר עולם שונה מזה המוזכר באתרים, העיתונים וערוצי החדשות הישראליים המוכרים ביום יום.

הטיעון המרכזי שנשמע ע"י נציגי החקלאים בציבור ובכנסת הינו שישראל משקיעה פחות סובסידיה ביחס למדינות מפותחות אחרות (לרוב מוזכרות מדינות אירופאיות) בשיעור מהתוצר – והטיעון הזה נכון:

2017-06-26 00_18_08-Agricultural Policy Monitoring and Evaluation 2017 _ OECD READ edition

מצד שני – הטיעון הזה די מטעה, כיוון שהוא לא מתייחס לחלקה של החקלאות בכלכלה – לדוגמה במדינה בה החקלאות היא מרכיב משמעותי בכלכלה ו-30% מהתוצר שלה הוא חקלאי, סביר שסובסידיה לחקלאות תהווה מרכיב משמעותי יותר כחלק מהתוצר והיא מתחלקת על יותר חקלאים.
למרות שזה לא הכרחי שהסובסידיה תגדל עם חלקה של החקלאות, משמעותי יותר להבין מה החלק של הסובסידיה מסך התוצר החקלאי – הנתון שייצא מחילוק הנתונים אחד בשני ייתן את האחוז שמושקע בסובסידיה על מנת לייצר את המוצרים החקלאים.
על מנת להמחיש זאת – נאמר שהסובסידיה היא 1% מהתוצר והתוצר החקלאי הינו 2% – בחישוב פשוט ברור שעלויות 50% מהתוצר מקורם בסובסידיה; שיעור של 100% אומר שאנחנו מסבסדים באופן מלא את התוצר החקלאי ומשלמים לחקלאים את סך כל הערך שהם מייצרים וכן הלאה.

בישראל, חלקה של החקלאות די קטן (והולך וקטן בדומה למגמה בעולם כולו), ובחישוב חלקה של הסובסידיה מסך התוצר החקלאי – הוא די דומה לממוצע האיחוד האירופי ולמדינות ה-OECD (גרף זהה מופיע במסמך ה-OECD, ערכתי אותו על בסיס הנתונים על מנת שיהיה ברור יותר):

2017-06-26 00_34_40-1 - Excel

רואים כאן שהפער הוא מצומצם מאוד בשיעור התמיכה האירופאית מסך התוצר לעומת ישראל, כלומר התוצרת החקלאית הישראלית בקצה מקבלת סובסידיה בשיעור דומה לתוצרת האירופאית, אם תרצו החקלאים הישראלים והאירופאים נהנים בממוצע מאותה תמיכה כמעט מהמדינה (למעשה יש הבדל משמעותי באופן התמיכה, יפורט בהמשך).

נוסף על כך – ישראל כבר הייתה במצב של תמיכה קטנה בהרבה בחקלאות שהגיע לשיא בשנת 2007 לאחר ירידה משמעותית בסובסידיות לחקלאים, ובשנים האחרונות ישנה מגמת חזרה להגדלת הסובסידיות בעוד באיחוד האירופי ממשיך לקטון בהדרגה כמו בכמעט כל מדינה מפותחת (וניתן להבחין בכך בגרף הקודם).
הנה הגרף של ישראל והאיחוד האירופי – שצפויות אם יימשכו המגמות להחליף צדדים:

2017-06-26 00_44_23-1 - Excel

סוג התמיכה עצמו גם הוא חשוב מאוד ולא רק היקפו – תמיכה עקיפה כגון מכסים, פיקוח מחירים או תמיכה לענף מסוים גורמים לעיוותי שוק משמעותיים ומיקוד במוצרים שאין יתרון יחסי בייצורם, ולהעלאת מחירם ובכך פגיעה בצרכנים (ובעיקר בצרכנים חלשים שאחוז גדול יותר מהכנסתם הוא לצריכת מזון).

כמו שניתן להבחין בגרף הבא המציג את סוג התמיכה שניתן לחקלאים עצמם, מדינת ישראל – בניגוד למדינות האיחוד האירופי, מתמקדת בתמיכה עקיפה ומעוותת (הצבע הכחול):

2017-06-26 00_49_51-Agricultural Policy Monitoring and Evaluation 2017 _ OECD READ edition

בתוך החקלאות עצמה, לכל מדינה קבוצות כוח בעלות כוח שונה – ולכן התמיכה לרוב אינה אחידה בין המוצרים החקלאיים.
פילוח המוצרים החקלאיים להם יש תמיכה גדולה בישראל מוביל לכך שבולטים החלב, העוף והבננות, זאת לעומת המוצרים המיוצאים (שאכן יש לנו יתרון יחסי בהם). צוינו בדו"ח לדוגמה אבוקדו, ענבים, אשכוליות, אגוזי מלך, עגבניות, פלפלים ותפוזים.

להלן התמיכה לפי מוצרים בישראל, כפי שהוצג בדו"ח:
(מצטער על האיכות; מלמעלה למטה – חיטה, חלב, בקר, עוף, כבש, ביצים, תפוחים, בננות, פירות וירקות וכותנה)

2017-06-26 01_10_01-Agricultural Policy Monitoring and Evaluation 2017 _ OECD READ edition

משמעות האחוז בכחול הוא סך התמיכה שמועבר ע"י הצרכנים ומשלמי המיסים לענף בהשוואה למחירי תוצרת מיובאת. המחירים הם על פי "שער החווה החקלאית", כך ש"פערי התיווך" אינם רלוונטים כאן.

במהלך כתיבת הפוסט, פרסמה אורה קורן מדה-מרקר שמחיר החלב צפוי לעלות – בעוד שהוא אחד המוצרים היקרים בישראל בהשוואה לעולם ומוזכר במיוחד בדו"ח ה-OECD.
הלכתי לאתר המידע של ה-OECD על מנת לראות את התפתחות מחיר החלב בישראל ובארה"ב ביחס למחיר באירופה (יש לציין שבמדינות מסוימות שלא באיחוד האירופי – נורבגיה, שוויץ, קוריאה ויפן המחירים לרוב גבוהים יותר) – מצ"ב גרף השוואה בשני העשורים האחרונים – ושימו לב באיזו נקודה בוחרים להעלות בישראל את מחירי החלב:

2017-06-26 22_17_27-472a9bf9-de2f-45bb-8420-24d0607cc64a - Excel

האם אלה פערי התיווך או חסימת התחרות ועיוות השוק?
ל-OECD מתודולוגיה שנועדה לבחון את המחירים ביחס למחירי ייבוא תיאורטיים על פי מחירים בשער החווה, לפני מיסוי ו"פערי תיווך". מהנתונים ניתן לראות שבישראל חלק גדול מפער המחיר מגיע ליצרנים בעקבות חסימת התחרות (הערה מתודולוגית – שמתי אחוזים בגרף הזה והקודם כיוון שהמחירים מדברים על חלב בעל מאפיינים זהים של שומן וכד', המחירים עצמם לא נותנים אינדיקציה קלה להבנה):

2017-06-26 22_18_13-472a9bf9-de2f-45bb-8420-24d0607cc64a - Excel

סיכום

ה-OECD מעריך שמחירי התוצרת החקלאית בישראל גבוהים בכ-13% משאר העולם בממוצע, שמחירי החלב גבוהים ביחס לעולם ולמרות הירידה במחירו בשלושת השנים האחרונות במדינות אחרות – הוא כמעט ולא השתנה בישראל, וכן שהיקף התמיכה בחקלאות בישראל הוא כ-1.509 מיליארד דולר (כ-5 מיליארד ש"ח) בשנה.

חלוקת אופן הסובסידיה היא כ-988 מיליון דולר שמוערך שנגבים מהצרכנים, 614 מיליון דולר שמועברים ממשלמי המיסים שמתקזזים עם הכנסות מס של כ-93 מיליון דולר מהתמיכות (ככל הנראה מכסים).

מצד שני, אנחנו ברוב התחומים במגמת שיפור איטית – המצב לפני 20 שנים היה בכמעט כל פרמטר גרוע יותר, המחירים היו גבוהים ב-19%, התמיכה הייתה פי 1.5 מהתמיכה כיום ביחס לתוצר וישנם צעדים חיוביים אם כי מתונים מידי כמו הורדת המכס על ייבוא בקר (מ-12% ועוד 13 אלף ש"ח לטון ל-12% בצורה הדרגתית עד 2021 ואז עצירה בהפחתה עד 2024) בתמורה לתמיכה ישירה.

ההמלצות של ה-OECD חוזרות על עצמן כמעט מידי שנה, אך חשוב להזכירן:

  1. לעצור את עליית הסובסידיות בשנים האחרונות ולחזור למתווה של הפחתתן
  2. להפסיק לקנוס את הצרכנים שמעבירים סכומים עודפים ליצרנים במשטר התמיכה המעוות שמתקיים
  3. להפחית ולבטל מכסים ורגולציות שמונעות תחרות
  4. ישראל מפגרת (Lag behind) אחרי מדינות הארגון בפתיחת הגבולות והסחר
  5. בנושא המים – ישראל מצוינת כמעצמה בתחום ההתפלה ונטען שהמחסור במים קטן בשני העשורים האחרונים (אם כי למים יקרים יותר; אך עדיין גבוה פי 5 ממדינות הארגון) ולכן על ישראל, שלה שטחי חקלאות מוגבלים, לנצלם טוב יותר ממדינות אחרות ולהתמקד בשיפור היעילות כדי לשמר את התחרותיות שלה בחקלאות
  6. ישראל משקיעה בטכנולוגיה וקוצרת את הפירות (הפרודוקטיביות של החקלאות גדלה מעל הגידול בעולם)

5 תגובות בנושא “התמיכה בחקלאות – מדוע ה-OECD אמר שאנחנו מפגרים אחרי מדינות אחרות?

  1. תודה, מעניין. בחלק של ההמלצות הם גם בד"כ ממליצים לעבור לתמיכה ישירה ולא תמיכה עקיפה דרך מחסומי מסחר, לא? נראה לי שזו עיקר הבעיה בישראל.

    אהבתי

      1. כמו תמיד כיף לקרוא את המאמרים שלך.
        יש לך הסבר לזה שהסובסידיות בשוויץ עוברות את המאה אחוז? זה לא רלוונטי למהות המאמר אבל זה ממש מוזר

        אהבתי

      2. תודה אוהד.
        שוויץ חריגה בכל קנה מידה בתמיכה שלה בחקלאות – לא התעמקתי, אבל ייתכן שמדובר בסובסידיות שאינן תלויות בייצור חקלאי כלל (למשל עבור החזקת שטח ירוק) ואז התועלות לא מתבטאות בתוצרת חקלאית.

        אהבתי

    1. ישראל משקיעה בטכנולוגיה וקוצרת את הפירות (הפרודוקטיביות של החקלאות גדלה מעל הגידול בעולם)
      קוצרת -> קוטפת
      בכל זאת רשימה על חקלאות

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s