תספורות – גברים vs. נשים

לכבוד יום האישה ובהמשך לדיוני הפייסבוק האחרונים (למשל Tom Sadeh ומבוא לכלכלה ג'), הרגשתי שהמיקוד השנתי בדיוני "האפליה – כן או לא", התרחש בצד ההכנסות וחסר בצד ההוצאות.
לכן, הפוסט יעסוק בנקודה הרצינית של ההוצאה על תספורות – והכוונה היא לא יצחק תשובה, טייקונים, פנסיה ובנקים, אלא השאלה האלמותית – מדוע יש שוני מחירים כל כך משמעותי בין גברים לנשים בשוק המספרות?

17156022_225803474491633_7636425714663983881_n

– – – –

כהקדמה קצרה, בד"כ נדרשים שלושה תנאים לאפליית מחירים (תופעה אמפירית שזוהתה כבר לפני 100 שנים לפחות):

א. נדרשת היכולת להפריד בין צרכנים ולמנוע ארביטראז', שזה בעצם היכולת למכור את המוצר בין סוגי הצרכנים – דוגמה לכך היא כרטיסי טיסה.

ב. לסוגי הצרכנים השונים יש גמישויות ביקוש שונות ובשפה פשוטה הם מוכנים לשלם מחיר שונה למוצר זהה.

ג. צריכים להיות חסמי כניסה כלשהם לשוק שימנעו הקמת חברות מתחרות שיורידו את המחירים.

– – – –

סקר מעניין משנות ה-90 של הרשות להגנת הצרכן בניו יורק [1] מצא שנשים משלמות פעמים רבות מחיר גבוה יותר על מוצרים ושירותים זהים (או כמעט זהים) ושל אותו היצרן מאשר גברים – לדוגמה סכיני גילוח, חולצות, ניקוי יבש ותספורות.

מדוע נשים וגברים משלמים על דברים דומים מחירים שונים?

קשה מאוד להסיק סיבתיות, אז נעלה כאן רק מספר השערות שאינן מבוססות – אין נתונים על הנושא, אבל מעטים יחלקו על העובדה שנשים משלמות למשל יותר על תספורות מגברים.

הטיעונים המיידיים שאנשים חושבים עליהם הם אורך השיער, מורכבות וזמן ארוך יותר.

סקר שנעשה בלונדון בנושא [2] בדק במספרות שונות מחיר תספורת בלבד לגבר ואישה בעלי שיער זהה על מנת לנסות ולנטרל את המשתנים האלה. ההפרש במחיר היה עדיין בגובה 40-100% לרעת נשים.

– – – –

ננסה להעלות כאן 3 השערות עם רקע בסיסי בכלכלה מדוע האפליה קיימת (בהנחה שהמספרים והעובדות נכונים):

*גישת השוק היעיל – השערה ראשונה

יש המון מספרות, השוק תחרותי ואין דרך להקים בו קרטל, וחסמי הכניסה נמוכים במיוחד – צריך הון קטן יחסית וזמן הכשרה קצר על מנת להקים עסק חדש בתחום, ולכן הסעיף השלישי בתנאי אפליית המחירים לא קיים.

מקור השוני הוא שנשים דורשות יותר זמן ולראייה בסקר הבריטי מצאו ש-7% מהמספרות משרתות גברים בלבד לעומת 25% מהמספרות שמשרתות נשים בלבד. כיוון שהאוכלוסייה מתחלקת חצי-חצי פחות או יותר, נראה שגברים מסתפרים מהר יותר והתחלופה במספרת גברים גבוהה בהרבה ולכן "עלויות עסקה" עם נשים פשוט גבוהות ומשקפות זמן רב יותר של הספר.

באותו הסקר יש נתון מעניין נוסף, על פיו 80% מהנשים מזמינות תור למספרה לעומת 30% בלבד מהגברים – דבר שמצביע על חשיבות גדולה יותר למימד הזמן בתספורות נשים.

*גישת השוק הלא יעיל – השערה שנייה

אמנם יש המון מספרות וחסמי הכניסה נמוכים במיוחד, אבל לכל אישה יש רק ספר אחד שהיא מוכנה להסתפר אצלו והוא בעצם מהווה מונופול.
גם אם יש עוד ספרים שמתאימים, עלות החיפוש גבוהה מספיק כך שלא משתלם לחפש ספר חדש.

ההשערה הזו נתמכת בהנחת היסוד (שלי) שנשים כמעט ולא מחליפות ספר, ולעומת זאת גברים יכולים להסתפר באותה השנה אצל 4 בעלי מקצוע שונים.

מבחינת האלטרנטיבות – לגבר (מבלי להיכנס לסיבות להעדפה ולחשיבות הנראות החיצונית) יש אפשרות לקנות מכונת תספורת – לנשים זה לא אופציה כמו שהזכרנו, ואין להן ברירה אלא למצוא ספר שיחזיק במונופול לספר אותן ויגבה רנטה מונופוליסטית.

*גישת תורת המימון – השערה שלישית (ופחות סבירה למען האמת)

קיים שוני משמעותי בסיכונים לספר נשים לעומת ספר גברים.
תספורת לנשים היא פעולה מסוכנת בהרבה משל גברים ולכן נדרשת עליה פרמיה עודפת, מרווח הטעות גדול יותר והסיכון שהלקוח יהיה לא מרוצה ויספר למעגל הקרוב אליו היכן אסור ללכת להסתפר לעולם יכול לגרום לנזק כלכלי משמעותי לספר.

מהסיבה הזאת, יש ספרי נשים שלא יקבלו כל לקוחה חדשה ולא מוכרת (הייתי עד לאירוע אחד כזה, נניח שזו תופעה מוכרת) – אירוע נדיר בהרבה בתספורת ללקוח חדש מסוג גבר.

סיכונים נוספים שניתן לקחת בחשבון הם שמחיר הטעות בתספורת גבר הוא להוריד מספר במכונה ולעשות הכל קצת יותר קצר, ואילו אצל אישה בשיער ארוך מדובר במתכון אפשרי לאסון 🙂.

*השערה נוספת שמתחברת לגישה הראשונה והשלישית, היא שנשים בממוצע מעוניינות להסתפר במקומות יוקרתיים יותר מבחינה עיצובית (או נתפסים ככאלה) ולכן יש הוצאות רבות שמוטלות על ספרי נשים, שגובים מהן את ההפרש בעלויות ובהחזר גבוה יותר על ההון ההתחלתי שמושקע.

– – – –

אני חושב שהכל קצת נכון וקצת שגוי בגלל ההכללה.

בניו יורק וקליפורניה קיימים חוקים שאוסרים על תמחור לא אחיד, ובדנמרק פסל בית המשפט העליון לפני מספר שנים רעיון זהה לאיסור תמחור שונה. לעומת זאת, באיחוד האירופי התקבל חוק לפני מספר שנים – שאוסר לתמחר ביטוח באופן שונה בין גברים לנשים.

פתרון ה"בעיה" במישור החוקי והאכיפתי הוא חסר תוחלת לדעתי, ויש לכך תימוכין על פי מחקרים שונים, אם כי פורסם שקמו מספרות יוניסקס בניו יורק לפני כעשור (אני לא יודע אם הן עדיין קיימות) שגבו מחיר על פי זמן – קשה לדעת אם זה תולדה של החוק, טריק שיווקי או ניצני שינוי בתחום.

– – – –

אני די משוכנע שבתגובות/ מחשבות הקוראים יעלו דעות מעניינות יותר בנושא. זה עוד בלי שנגענו בסיבות הפסיכולוגיות והסוציולוגיות שבגללן קיימת העדפה ומוכנות לשלם מחירים גבוהים יותר לתספורת אצל נשים מאשר גברים, שהיא סיבת יסוד לכל השוני במחירים.

כמובן שחלק מההשערות נוסחו בצורה מופשטת מאוד ובצורה מכלילה מידי – זה עובדה קיימת במציאות שהמין בלבד (ולא אורך השיער למשל) מהווה את הבסיס לאפליה כיוון שהוא פשוט מזהה בצורה סבירה את ההתנהגות הצפויה ביחס למחירים.
מצד שני, ברור שמדובר בגברים ונשים שונים ושונות וההכללה למשל גורמת ל"סבסוד צולב" של נשים שמוכנות לשלם אפילו יותר לעומת נשים שהתספורת פחות חשובה להן (או לעודף צרכן גבוה לגברים שזה חשוב להם באותה מידה כמו לנשים).

קישורים:

1. https://www.google.co.il/url…
2. https://link.springer.com/arti…/10.1023%2FA%3A1006492207450…
3. http://www.economist.com/blogs/freeexchange/2012/05/prices
4. http://infinity.co.il/…/למה-ספרים-גובים-מנשים-יותר-כסף-מאש…/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s