(פינת הידיעה האינפורמטיבית, 1,400 מילים)
אמל"ק: מהפיכת מס החברות של הממשל החדש בארה"ב צפויה להיות דרמטית, להשפיע על כל העולם ובין היתר להעלות את שער הדולר עד 25%.
התכנית הכלכלית שמקדמים הרפובליקנים בקונגרס, שונה מהקונוטציה הראשונית כשמזכירים נושאי כלכלה ואת הנשיא האמריקאי החדש. למעשה התכנית נכתבה עוד טרם טראמפ נבחר כמועמד.
אני (ואחרים) מסתמכים על המסמך שפורסם על ידי המפלגה הרפובליקנית ביוני האחרון, שנראה כרגע שתצא לפועל באופן כזה או אחר.
לא תמצאו כאן טיעונים שתומכים בצעדים שטראמפ כבר עשה או הצהיר עליהם, שרבים מהם נגועים בפרוטקציוניזם פופוליסטי חסר היגיון, אלא דיון כלכלי על פאן אחד בתכנית עצמה שלא הוזכר בתקשורת הכלכלית הישראלית הממוסדת (או שנתקלתי בה לפחות).
כהקדמה, הרשו לי לציין:
– זה דיון כלכלי פרופר ואחד הנושאים החשובים בשבועות האחרונים בעיתונים ובתקשורת הכלכלית בעולם.
– אסף צימרינג חזה את הדיון הזה לפני מספר שנים וכתב על זה רשומה מצוינת (11), שהיא הדבר היחיד בעברית שנתקלתי בו על הנושא שאציג היום.
– תקראו עם ראש פתוח – בדיון הזה האחים קוך וכותב אחד לפחות ממכון קאטו (שניהם שמרניים) נמצאים באותה הסירה עם פול קרוגמן המתנגד; ואילו רבים וטובים, ביניהם הוגה הרעיון פרופ' אלן אאורבך שמדבר על כך מזה כ-15 שנים, תומכים בהתלהבות.
טראמפ הכריז לאחרונה שבקרוב הוא ידווח על מהפיכת המיסים הצפויה, הפרטים עדיין אינם ברורים אבל אם נסתמך על המסמך הרפובליקאי, היא תכלול בין היתר:
1. מס ההכנסה המקסימלי צפוי לרדת ולהשתנות ל-3 מדרגות (33%, 25% ו-12%)
2. ביטול מסי ירושה ומסי רכוש על נדל"ן
3. ביטול ה-AMTT (מס הכנסה אלטרנטיבי מינימלי) שצריך לשלם את השיעור הגבוה בינו לבין מס ההכנסה.
44. שינוי ופישוט של הרבה סעיפי מס, בחלקם ללא ביטול עיוותים כמו זיכוי על תשלום משכנתא וזיכוי תשלומי ביטוח הבריאות.
5. נושא הפוסט המרכזי – DBCFTT, שהיא רפורמה משמעותית במס החברות האמריקאי.
– – – –
אז מה זה הקיצור הלא קריא הזה, DBCFT?
בתרגום חופשי לעברית, מדובר במס תזרים מזומנים על בסיס יעד (זה רק נשמע רע).
למעשה מדובר במהפיכה במס חברות, שתמיר את המס בשיעור 35%% (אבל נמוך יותר אפקטיבית בגלל המון "חורים" ועיוותי מס) במס בגובה 20% אשר יוטל על מוצרים הנמכרים בארה"ב בלבד.
אפשר להגדיר זאת כביטול מלא מס חברות במתכונת המוכרת של העולם המערבי, וקביעת מס מסוג חדש, שלא קיים במתכונת המוצעת על ידי האמריקאים.
מס החברות כיום מבוסס על מיקום היצרן ואילו המס החדש יבוסס על מיקום הצרכן.
אם זה מזכיר לכם משהו, אתם צודקים – מדובר בסוג של מע"מ, אבל שמותר לנכות ממנו את שכר העובדים (עניין שמקטין מאוד את בסיס המס, כלומר את היקף הכספים שהוא חל עליהם ומכאן את ההכנסות ממנו).
בנוגע לתזרים המזומנים בשם המס, מדובר על הפחתת ההשקעות מיד בשנת ההשקעה, ולא בהפחתה לאורך תקופה. יש לכך משמעויות כלכליות וחשבונאיות רבות – בפאן הכלכלי מדובר בתמריץ ברור לביצוע השקעות.
– – – –
למרות שטראמפ רמז לכך שהמס יגרום למקסיקו לשלם על החומות, הוא טועה, לפחות לפי ספרי הכלכלה.
המס אכן יעלה את מחירי כל המוצרים המיובאים, שהיום לא חל עליהם מס חברות – למשל חברה שמייבאת אופניים מסין שעלו לה 100$ ומוכרת אותם ב-150$, משלמת מס חברות כיום רק על הרווח בגובה 50$. על פי המס החדש היא תשלם מס חברות על כל ה-150$.
מהצד השני המס יפטור ייצוא – לדוגמה מטוס שבואינג מוכרת לחברה יפנית ב-3000 מיליון $ יזוכה במלואו ובואינג לא תשלם עליו מס חברות בכלל.
אוקיי, אז זה יעודד מאוד יצואנים ויפגע ביבואנים (וככה בדיוק מתחלק הלובי בעד ונגד בקונגרס) – אבל מי שחושב שזה השלב האחרון – כנראה טועה. מנגנון שער החליפין צפוי לגרום לדולר להתחזק בשיעור דרמטי ולנטרל את הפגיעה הזו. קשה לדעת כמה יעלה הדולר, אבל אם כל השאר יישאר דומה ורק שער החליפין ישתנה – הוא יעלה לפי התיאוריה ב-25%.
– – – –
אחת השאלות המעניינות ביותר היא למה לעשות את זה, אם הכל יחזור לקדמותו עם דולר חזק.
היתרון המרכזי שעליו מצביע יוזם הרעיון הוא שקל הרבה יותר לעקוב אחרי צריכת מוצרים מאשר היכן הם מיוצרים – אם נחשוב על אייפון לדוגמה, הטכנולוגיה מפותחת בסיליקון ואלי בקליפורניה, המכשיר מיוצר בסין ומטה אפל יושב באירלנד. איך קובעים כמה מהערך יוצר בכל מקום?
זו משימה קשה מאוד והחברות הגלובליות מנצלות את המס השונה בכל מדינה על מנת למקסם את רווחיהן.
הרבה יותר קל ויעיל למסות את האייפונים שנמכרים בארה"ב.
טענות נוספות בעד הן שמדובר בהזדמנות לביטול פטורים ועיוותי מס, שכנראה בלי מהפיכה רצינית בסדר הגודל הזה, קשה מאוד לעשות מבחינה פוליטית. בנוסף, יש ברעיון תמריץ חזק להחזרת הפעילות האמיתית של חברות גלובליות לארה"ב, שתהפוך מהמדינה עם מס החברות הגבוה ביותר בעולם המפותח למדינה היחידה שבה אין מס חברות כזה.
– – – –
טיעוני הנגד מהשמאל הכלכלי הם:
הטיעונים הלא כלכליים בעיקרם:
מדובר בהצעה שלא תעבור את הסכמי הסחר העולמיים, ולכן תשית קנסות ומגבלות סחר כנגד ארה"ב בעניין. למעשה זה טיעון משפטי ולא כלכלי בבסיסו כיצד מוגדרים באמנות מיסים ישירים בהם אסור לבצע אפליה, ומיסים עקיפים בהם מותר לעשות אפליה שאינה מבדילה בין מקומות הייצור. פורסם בפורבס שמדינות אירופה שוקלות תביעה וצעדים נגד ארה"ב בעניין כבר עתה.
טיעון נוסף (שאינו כלכלי עקרוני) הוא שמשמעות שיעור המס המוצע תוריד את ההכנסות ותביא לגירעון – זה כמובן דבר לא רצוי אך הטיעון יכול לדבר על קביעת שיעור מס גבוה יותר על מנת שהשינוי יהיה נייטרלי.
שלושה טיעונים יותר כלכליים ומעניינים:
1. נכון שזה לא ישפיע על מאזן הסחר האמריקאי בעקבות ההתאמה, אבל זה יגרום לנזק גדול למדינות ועסקים שהחוב שלהם בדולרים, ויגרום לרווח למי שמחזיק דולרים עודפים (סין למשל, וגם בנק ישראל). חשבו על חברה אירופאית שיש לה חוב דולרי והכנסותיה ביורו.
הטיעון חשוב מאוד לזעזוע הצפוי לכלכלה העולמית, אבל לא ברור אם לארה"ב בעידן טראמפ בכלל אכפת משינוי כזה. זו נקודה חשובה ביותר מנקודת מבט ישראלית, אבל ברור שאת חברי בית הנבחרים זה פחות מעניין, ובצדק.
2. ההתאמה של הדולר תארך תקופת ביניים, אפילו שנים, ותגרום בזמן הזה נזק לחברות מייבאות ואינפלציה. מדובר בטיעון מרכזי – אי אפשר לדעת כמה זמן זה ייקח, פרופ' אאורבך טוען שזה יהיה מיידי בגלל נזילות שווקי המטבע, לי זה נשמע הגיוני הרבה יותר מאשר "שנים", אבל צפוי שההליך הפוליטי יהיה ארוך ותהליך ההתאמה יתחיל עוד הרבה לפני שהחוק יעבור (ברגע שיעריכו שהוא רציני, וזה יכול להיות ממש עוד מעט).
3. המס יגביר את אי השיוויון הכלכלי מכיוון שמס חברות הוא פרוגרסיבי (בעלי הכנסה גבוהה משלמים חלק גדול יותר ממנו לעומת בעלי הכנסה נמוכה) והמס החדש הוא פחות פרוגרסיבי – ונוטה לכיוון הנייטרלי. הטיעון הזה כנראה נכון חלקית – הוא מסתמך על הנחה שמי שמשלם את המס הוא זה שנושא בנטל וזה לא מדויק בלשון המעטה. השאלה המעניינת שצריך לשאול נוגעת להאם הגידול בצמיחה (מס קנייה פוגע פחות בצמיחה מאשר מס חברות) לא מתקזז כאן והאם ישנם תחליפים בדמות מיסים אחרים לפרוגרסיביות הרצויה (אם בכלל).
טיעוני הנגד מהימין הכלכלי יותר מפתיעים:
בקרב המחנה הזה בארה"ב, יש שנאה למע"מ במתכונת האירופאית שלו (נדמה לי שבגלל היעילות שלו) ונטען שזה פתח לגבות מיסים גבוהים בקלות מהאוכלוסייה. ישנם מספר גרפים המציגים את העובדה שהוצאות המדינות האירופאיות החלו לעלות באופן משמעותי בתקופה שהונהג בהן מע"מ בשנות השישים, ויש חשש שהמס החדש פשוט יומר להיות מע"מ בעתיד, בביטול קיזוז השכר. זה טיעון לא טריוויאלי שאני לא מבין את התקפות שלו עד הסוף – בשוויץ מונהג מע"מ בגובה של 5% (פחות או יותר) והוצאות המדינה נמוכות ביותר ביחס למדינות אירופאיות, ונדמה לי שיש כאן גם עניין תרבותי שונה ביחס לגודל ותפקידי הממשלה הרצויים, ומיסוי גבוה אינו תלוי כולו ביעילות מערכת המס.
תומכי הטיעון מעדיפים פשוט להוריד את מס החברות הקיים מאשר ליצור מס חדש.
טיעון אחר הוא שהמס החדש יבטל את התחרות הבריאה בין מדינות על שיעורי מס חברות, שלא יכולה להתקיים במיסי צריכה. זה נשמע טיעון נכון, אם כי רק לנושא צמצום התקציב בארה"ב – התחרות תיפסק בארה"ב, אבל תגרום בעולם ללחץ לצמצום מס החברות ולצמצום הוצאות. אני מניח שאין הרבה מדינות שיחליפו בצורה מיידית את הכנסות מס החברות במס צריכה קיים או חדש וזה צפוי לגרום ללחץ לא קטן על מדינות הרווחה האירופאיות וישראל.
לדעתי מס כזה יאלץ את הממשלה שלנו להנמיך בצורה משמעותית את מיסוי החברות, במיוחד בגלל מגזר ההיטק – יתרון של 25% במס לחברות שיעבירו פעילות לארה"ב הוא משמעותי ביותר.
האמת שלחץ על מדינות אירופאיות נשמע כמו משהו חיובי מבחינתו של טראמפ.
– – – –
ישנם הרבה מאוד טיעונים נוספים בעד ונגד, ושאלות חשובות כמו איך יגדירו למשל את המגזר הפיננסי במס החדש (תחשבו על רווחי ריבית מהלוואה לחברה הפועלת בחו"ל למשל), וכיצד הפוליטיקאים יתחילו לעוות את המס.
עם כל אלה, ייתכן שטראמפ, שככל הנראה התייחס לתוכנית הזו באמירה שמקסיקו תשלם על החומה, ישתמש דווקא ברטוריקה מתלהמת ושקרית, להעביר צעד כלכלי שנשמע נבון ויעיל יותר, ונשען על קרקע כלכלית די יציבה, בניגוד לצעדיו עד כה.
אני חושב שעדיף לדבר על תוצאות ולא על הכוונות והדמגוגיה.
אלוהים נמצא בפרטים הקטנים במקרה הזה, הלוואי שהיו מתרחשים דיונים כאלה בעיתונות הישראלית כששלי יחימוביץ' טוענת שמע"מ זה גרוע ומס חברות גבוה זה נהדר.
בכל אופן, אשמח אם יעלו שאלות פתוחות או יתפתחו דיונים בנושא.
קישורים:
מבוא לכלכלה ג':
https://assafzim.wordpress.com/2014/12/17/vat/
הסברים קצרים ופשוטים:
https://goo.gl/QkV6Az
https://goo.gl/Czt5Q7
https://goo.gl/a2lxCO
דיונים כלכליים מרחיבים בעניין:
תומכים/נייטרלים
https://goo.gl/bXyEl7
https://goo.gl/DNzQO0
https://goo.gl/LWVj62
https://goo.gl/T2vHwe
מתנגדים
https://goo.gl/wd7v3S
https://goo.gl/eoF6Wd
https://goo.gl/Wx43ZO
https://goo.gl/9FTrpo
כלכלה מהארץ והעולם 