התחושה המוטעית של ישראלים, לפיה לרפורמה (שמיוחסת לכחלון) בתקשורת הטלפונים הניידים לא היה מחיר ולמעשה כל הכסף שנחסך מהרווח האדיר שהיה להן עבר לאזרחים – היא מוטעית.
בד"כ לכל שינוי בתמריצים בכלכלה ישנה השפעה גם מסדר שני והלאה – כאן אפשר לראות אחד מהם לגבי הרפורמה בתקשורת שהורידה את רמת ההשקעות דרמטית.
בעוד שממוצע ה-OECD (ציר ה-0) עלה בצורה דרמטית לאורך השנים, ישראל דרכה במקום ואחוז החדירה נותר כ-50% לאורך כל התקופה (גרף נוסף בתגובות).
ישראל היא גם היחידה שבה שיעור החדירה של הפס הרחב במובייל לא עלה ב-50% לפחות בין השנים, ולמעשה הוא ירד ב-5% בין תחילת לסוף התקופה.
כדי לחסוך את הטיעון לגבי כמה אזרחים מרוצים מהרפורמה – אני לא טוען שהרפורמה הייתה טובה או לא טובה, אלא שהמחירים הגבוהים הגיעו עם רמת השקעות גבוהה שבה היינו במקום החמישי בין מדינות ה-OECD מבחינת חדירת פס רחב במובייל בשנת 2009, ואילו כיום אנחנו במקום השלישי מהסוף כשרק הונגריה ויוון מאחורינו.
בטורקיה ומקסיקו יש פס רחב לאחוז גבוה יותר באוכלוסייה בטלפון הנייד – זו עובדה. האם זה שווה את הכסף שחסכנו? לא יודע, זה כבר עניין אינדיבידואלי, אבל צריך להבין את המחירים.
הגרף מבוסס על טבלה 1.5 מנתוני ה-OECD בקישור:
http://www.oecd.org/sti/broadband/oecdbroadbandportal.htm…
לגבי משמעות הנתונים בגרף:
מדובר באחוז חדירה לפס רחב בנייד, שמוגדר כמהירות של מעל 256kbb לשנייה בחיבור אינטרנט בטלפונים ניידים בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה.
לקחתי את הנתונים הקיימים בטבלאות ה-OECDD והפחתתי את הנתון לכל מדינה, בכל תקופה, מממוצע ה-OECD באותה תקופה.
גרף של הטבלה המקורית:
(שחור ישראל, כחול ממוצע ה-OECD)
כלכלה מהארץ והעולם 