שכר המינימום בישראל – קמפיין "30 לשעה"

מנהיג "כוח לעובדים" ד"ר Ami Vatury טוען ששכר המינימום בישראל "רדיקלי" ומראה שאנחנו צמודים לארה"ב מלמטה (מקום 13 מתוך 15 ברשימה שלו) בגובה שכר המינימום ע"פ שנת 2016 – טענה מפתיעה מאוד.

וטורי בחר ככה"נ במדד השוואה ביחס שכר המינימום לפיריון, שיכול להיחשב דבר סביר, אבל עשה צעד נוסף והציג את המספרים בדולרים מוחלטים אם התמ"ג היה זהה לארה"ב.
כאשר עוברים למספרים מוחלטים מקובל לחשב את כוח הקנייה (PPPP), אני לא יודע אם נעשה דבר כזה במדד של וטורי – אבל התוצאות שלו לא תואמות לנתונים המוכרים לגבי שכר המינימום בישראל בהשוואה למדינות המפותחות.
הנקודה שהפריעה לי יותר, היא שנלקח שכר המינימום של שנת 20166, שהוחלט על העלאתו די מזמן והיא נכנסה לתוקף יומיים לאחר כתיבת הפוסט. מתוכננת אגב העלאה נוספת ב-2018.

הטיעון של וטורי בעיקרו של דבר הוא ששכר מינימום בגובה 30 ש"ח לשעה (5,580 ש"ח בחודש) הוא אינו קיצוני ועדיין יביא את ישראל למקום ה-8 ברשימה שהוא הכין. יש לציין שהוא מכניס בה מדינות מועטות בלבד שבהן שכר המינימום גבוה מאוד ואת ארה"ב, כנראה כדי להראות עד כמה אנחנו קרובים אליה מלמטה. זה נראה בחירה מאוד לא אקראית למען האמת – אבל נשמע סביר לטעון שאלה המדינות אליהן הוא שואף.

מבחינה מתודולוגית, ה-OECD משתמש ב-2 מדדי השוואה לשכר המינימום והם היחס בינו לבין השכר חציוני והשכר ממוצע.
המדדים האלה משקפים טוב את גובה שכר המינימום כיוון שמדובר במדדים פשוטים וסבירים מאוד בהתייחס לטיעונים הנפוצים של יתרונות שכר המינימום – הם מראים את המרחק של העובדים החלשים ביותר בחברה מהשכר של העובדים שאינם הכי חלשים בחברה ומסוגלים להתמקח באופן כלשהו על שכרם (ולכן מרוויחים מעל המינימום).
מדד הפיריון והשימוש בו הוא די בעייתי בעניין הזה – כיוון שהוא ממוצע המוטה לתחומים שבהם העובדים נמצאים בקצה הגבוה של סקאלת השכר בגלל הפיריון הגבוה שלהם, ואין בו מדד חציוני. בד"כ נשמעות טענות בשמאל הכלכלי שממוצע השכר לא משקף, אבל וטורי משתמש בו כאן.

עובדה חשובה שיש לציין, היא שאין נתונים ב-OECD להשוות את מדינות סקנדינביה במדד הזה מהטעם הפשוט שלא קיים בהן שכר מינימום אלא הסכמים קיבוציים שהורחבו כמעט לכלל המשק. אם היה שכר מינימום אני מניח לפי הנתונים של וטורי שהוא היה גבוה מאוד.

אם כבר נבחרו נתונים בדולרים ולא באופן יחסי, צריך לחלק את השכר במדד כוח הקנייה (PPP) על מנת להשוות בין מדינות. אולי גם ראוי להתחשב במדד הכנסה פנויה לשעה שבו באים לידי ביטוי שיעורי המיסים – בסופו של דבר דני שעובד בדנמרק ומרוויח שכר מינימום גבוה יכול לקנות איתו הרבה פחות מאשר אותו סכום בארה"ב ומוטלים עליו מיסי הכנסה גבוהים שמשאירים לו נטו נמוך יותר. לזכותו של וטורי ניתן לומר שהוא מטפל בבעיה בצורה חלקית לפחות, ומכניס תשלומי פנסיה וביטוח לאומי ומציג אותם.

מבחינת מדדי ה-OECD שמופיעים בגרף – אנחנו אכן במחוזות הרדיקליות בגובה שכר המינימום, אבל לכיוון הגבוה שלו. זו עובדה שלא השתנתה באופן דרמטי בעשור וחצי האחרונים בהם תמיד ישראל הייתה עם שכר מינימום יחסי גבוה מהשכר הממוצע והחציוני ב-OECD.

למרות שאין הסכמה על שכר מינימום בקרב כלכלנים – כולם יסכימו ששכר מינימום יכול להיות גבוה מידי ולגרום לאבטלה ולפגוע בצמיחה – אם תחשבו דוגמה קיצונית, מדינה שמצמידה למשל את שכר המינימום לשכר הממוצע, היא מדינה קומוניסטית למעשה. יחס של 1 זה לא משהו שרוצים לשאוף אליו אני מניח.

על פי המדדים המקובלים של ה-OECD שכר המינימום בישראל *גבוה* ועל פי ההצעה של קמפיין ה-"30 לשעה" הוא יהיה גבוה במיוחד. חשבתי אם לשים את המספרים על אותו הגרף, שהרי למשל לשים את שכר המינימום ב-2018 זו קצת הטעיה כי הנתונים על השכר הממוצע הם מ-2015 שצפוי לעלות עד אז.
הסיבה שבחרתי לשים את הנתונים היא שתומכי קמפיין "300 לשעה" רוצים את העלאת שכר המינימום ממש עכשיו, הם הרי לא מעלים טיעונים כמו כשנגיע לשכר ממוצע X אז נעלה את השכר או השכר יועלה עד 0.55 מהשכר הממוצע.

צריך להיזהר במאמץ לעזור לעובדים חלשים ולא לדחוף אותם מחוץ למעגל העבודה ולגרום לעליית מחירים שתקשה על אותם העובדים עצמם ואוכלוסיות חלשות שאינן בשוק העבודה (ולא נהנות מעליית שכר המינימום כמו נכים ללא כושר עבודה).

מי שמכוון לממוצע ה-OECD צריך לדרוש את הורדת שכר המינימום.

____

בהערת אגב, שכר מינימום לא נמצא בקונצנזוס בקרב כלכלנים לגבי הנזק לעומת התועלת שלו (פרופ' Omer Moav התייחס לזה לפני כמה ימים למי שרוצה לקרוא דיון פייסבוק בנושא):
בשמאל הכלכלי יביאו דוגמאות לכך שהוא עלה ולא נצפתה עלייה באבטלה, ובימין הכלכלי יביאו לדוגמה את שוויץ בה אין שכר מינימום, והעניים בה עשירים (ואי השיוויון לא גבוה). כמובן שזה פשטני וההשפעות הן מסדר שני, קשה לבודד ולכמת אותן ולמרות שהנושא נחקר רבות – אין הסכמה על השפעה נייטרלית או שלילית.

____

הגרף:
הקוים הכחולים מייצגים את השכר החציוני היחסי והכתומים את השכר הממוצע היחסי. הקוים הם ממוצעי ה-OECD.
אני מעריך שעל פי הנתונים של וטורי שכר המינימום של מדינות סקנדינביה היה כנראה מהגבוהים ביותר בגרף המצורף.

15873504_207504902988157_4697691417863492564_n

הפוסט של עמי וטורי:
https://www.facebook.com/ami.vatury/posts/10154906798899510

הנתונים מתוך ה-OECD:
http://stats.oecd.org/Index.aspx?DatasetCode=MIN2AVE

נתונים לחישוב השכר הממוצע והחציוני מתוך סקר הלמ"ס ל-2015 (אין הכנסה חציונית מעודכנת של 2016, השתמשתי ביחס זהה ביניהם):
http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html…

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s