שינויים בחינוך 2

(בהמשך לפוסט הקודם שמציג את הנושא בצורה כללית)
המחקר הכלכלי מארה"ב עוסק בשאלת ההשוואה של בתי הספר הציבוריים, הפרטיים והצ'רטרס כבר כשני עשורים. מאחר שהתחום די חדש והמחקר הוא בהתפתחות, היקף המידע והידע הולך ועולה עם השנים.

פרופ' אריק האנושק מאונ' סטנפורד, הוא כנראה כלכלן החינוך החשוב והמשפיע בעולם, וחקר את הנושא מספר פעמים. תחום ההתמחות שלו הוא מדידת למידה, הישגים וקשר לצמיחה כלכלית.

במחקר חשוב שלו משנת 2007 (1), הוא אינו מוצא יתרון משמעותי בציונים של צ'רטר סקולס בטקסס, שמתחילים ברמה קצת פחות טובה בשנה עד שלוש השנים הראשונות שלהם ומדביקים את הקצב של בתי הספר הרגילים החל מ-4 שנים של הפעלה.
הוא מדגיש נקודה חשובה מאוד בכל אופן – בבתי הספר הציבוריים (שכמו בישראל מחולקים על פי מגורים אזורי רישום) יש מידה קטנה מאוד של שינוי בית ספר ביחס לתוצאות שלו בפועל (בגלל עלויות מעבר דירה), בצ'רטר סקולס האחוז גבוה בהרבה וההורים מגיבים לבתי ספר באיכות נמוכה. לאורך זמן, אם המגמה הזו תימשך היא תביא לשיפור כלל בתי הספר בעקבות התחרות שזה מכניס למערכת.

במחקר השוואתי אחר משנת 2011 (2) בין מדינות שונות בעולם (ביניהן ישראל) האנושק מוצא שמתן אוטונומיה לבתי הספר בגיוס ושכר מורים וקביעת תכנית הלימודים היא חיובית למדינות מפותחות (מעל 8,000$ GDP לשנה, ישראל כיום מעל 30,000$).
המחקר הזה לא נוגע באופן ישיר לצ'רטר סקולס – אבל הוא מדגים חלק מהיתרונות שלהם בכלכלות מפותחות.

רגע לפני שאגיע למחקר המעניין ביותר והעדכני ביותר שנתקלתי בו בנושא, אסביר את הבעיות שגילו מחקרים שונים במדידה עצמה.
הבעיה המרכזית היא לבודד את המשתנים ולבחון ילדים שעברו לצ'רטר סקול ולהשוות את המצב ההיפוטתי שהם היו בבית ספר ציבורי. בנוסף, צריך להתחשב בשוני דמוגרפי באוכלוסיות, להשוות אוכלוסיות זהות מבחינת גזע, מין, אזור מגורים ולחפש משתנים מתווכים שונים שיכולים להסביר פערים בין ילדים שבחרו להיות בצ'רטר סקול לעומת כאלה שנשארו בבית ספר ציבורי.
בעיה נוספת היא שההשוואה מבוססת על פי מבחנים אחידים – מה שגורם על פי מחקר אחד לפחות למורים ללמד למבחנים בלבד ו/או לרמות ולעזור לתלמידים, כך שלמעשה המבחן ההשוואתי אינו משקף את ההבדלים בחינוך, בהשכלה ובהצלחה לאורך זמן.

למזלנו, החוק בארה"ב קובע שכאשר יש עודף ביקוש לצ'רטר סקול, עליו לבחור את התלמידים באמצעות הגרלת לוטו אקראית.

כאן נכנס המחקר של מספר חוקרים שבדקו מה קורה במסצ'וסטס (3)(4) – מדינה מאוד מוצלחת מבחינת בתי הספר הציבוריים שלה ביחס לארה"ב (וגם בעלת אוכלוסייה משכילה ועשירה, אם כי יש בה גם אוכלוסיות חלשות), בה יש צ'רטר סקולס רבים.

החוקרים בדקו משתנים רבים על תלמידים שזכו בהגרלה ולמדו בצ'רטר סקול לעומת כאלה שלא זכו בהגרלה ולמדו בבתי הספר הציבוריים – ביניהם מבחן השוואתי (SAT), קבלה לקולג', איכות הקולג' וזמן הלימודים בו, יכולות קריאה, הבנה ומתמטיקה, מבחנים ללימודים אקדמיים לתלמידי תיכון (AP exams) ושיעור הניגשים אליהם, שיעור הנשירה מבתי הספר ועוד.

התוצאות היו חסרות תקדים – תוצאות התלמידים שזכו בהגרלת הלוטו לצ'רטר סקולס לעומת אלו שלא זכו היו משמעותית טובים יותר בכל מובן הנה מספר דוגמאות:

א. סיכויים כפולים של תלמידי הצ'רטר סקול לגשת למבחן לקבלה ללימודים אקדמיים בתיכון, עלייה במיוחד במספר הניגשים ללימודי מדעים.
ב. הסיכוי ללמוד בקולג' עלה ב-11.5% ובקולג'ים ברמה גבוהה יותר (של 44 שנים ולא שנתיים).
ג. ציוני מבחן ה-SATT עלו בצורה משמעותית בכל התחומים, במיוחד בהסקת מסקנות ומתמטיקה, אך גם בכל תחומי הקריאה, והביאו לשיפור של יותר מ-10% בחלקם של תלמידי הצ"ס בציונים הגבוהים.
ד. במבחנים אחרים וקבלת מלגות על בסיס ציונים, התוצאות טובות יותר במספר אחוזים ועד 25% לתלמידי הצ"ס.
ה. תוצאה שלילית במחקר היא מועד סיום הלימודים – בצ"ס יותר תלמידים נשארים כיתה (סיכוי גבוה יותר של 12.5%, זה עדיין אחוז די נמוך מהתלמידים של כ-8% לעומת 7%) אולם שיעור המסיימים הכולל עם המקבילה לתעודת בגרות לאחר שנה אחת של מסיום בית הספר היא זהה בשתי האפשרויות.

כל אלה ביחס של 13 תלמידים למורה ביחס בצ'רטר סקולס (צ"ס) לעומת 14.6 בבתי ספר ציבוריים, עם 58% בלבד מהמורים עם תעודות הוראה בצ"ס (לעומת 97%), עם 76% (1) מהמורים בני פחות מגיל 32 (!) בצ"ס לעומת 28%, כשלומדים בצ"ס שעה וחצי יותר ביום בממוצע ו-10 ימים יותר בשנה.

חשוב לזכור שיש מחקרים אחרים שמראים שאין השפעה חיובית, ואף מצביעים על השפעה שלילית, אסקור מאמר כזה של פרופ' מפרינסטון בתקופה הקרובה ואעמוד על ההבדלים בין סוגי הצ'רטר סקולס (יש סוג אחד שמצליח באופן די עקבי)

נקודה שלילית מהימים האחרונים, היא שבמסצ'וסטס דחו את הרחבת הצ'רטר סקולס במשאל עם שהתקיים ביום הבחירות.

לסיכום, זוהי מהפיכה מאוד חשובה שמתרחשת בארה"ב, אובמה תמך בנושא בקדנציה שלו, וטראמפ הצהיר שירחיב את המהלך גם הוא.

נותר לנו לקוות שהשינוי (בצורה הטובה שלו) יגיע גם לישראל, זה חשוב במיוחד לאור התוצאות החלשות יחסית שלנו בהשוואה לעולם ולכלכלה הישראלית לאורך זמן.

מקורות
1 מחקר מ-2007 של האנושק
http://hanushek.stanford.edu/…/Hanushek%2BKain%2BRivkin%2BB…

2 מחקר מ-2011 של האנושק
http://www.nber.org/papers/w17591.pdf

3. הכתבה בניו יורק טיימס –
http://www.nytimes.com/…/opi…/sunday/schools-that-work.html…

4. המחקר על בוסטון –
https://seii.mit.edu/…/08/Stand-and-Deliver-January-2016.pdf

5. כתבה בבוסטון מגזין הסוקרת את המאבק לקראת ההצבעה
http://www.bostonmagazine.com/…/…/28/charter-schools-debate/

6. כתבה מאתר מידה (עברית)
http://mida.org.il/…/%d7%a6%d7%a8%d7%98%d7%a8-%d7%a1%d7%a7…/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s