משרד האוצר יורה בעצמו בדיון על מס הדירה השלישית

אחד התהליכים השליליים בשנים האחרונות הוא התמיכה וההובלה של משרד האוצר בצעדים שברור לכל מי שיש לו הבנה כלכלית בריאה שהם שגויים (כשההתפטרות של ד"ר שראל הייתה קרן אור לכיוון ההפוך).

שני נציגים בכירים ביותר של משרד האוצר הגיעו לוועדת הכספים על מנת להציג את המס על דירה שלישית (1).
הטענות שלהם בבסיס התמיכה במס הזה כפי שהציגו אותם בישיבה, היו שגויות ומטעות כלפי הציבור וחברי הכנסת (שהתנגדו ברובם למס, לרוב על בסיס רגשי ולא בגלל ההיגיון הכלכלי).

הניסיון של ראש אגף התקציבים וסגנו לגייס את ה-OECD לתמיכה בצעד הזה רק מחלישה את האמון במשרד האוצר, שהוא אחד המעוזים היחידים שנשארו מקצועיים בממשלה (עדיין).

מנהל אגף התקציבים למשל טוען "מיסוי נכסים משפיע על הפחתת מחירי דיור" – נכון, אבל הוא גם גורם להפחתת ההשקעה בטווח הארוך לדוגמה, דבר שיגרום לבעיה קשה יותר בעתיד (או בקיצור – למה אתם לא קובעים מס 100% שיוריד את המחירים?).

החלק היותר מעניין היה בדבריו של סגן ראש אגף התקציבים בישיבה:
"החוק המוצע עוסק באוכלוסייה מאוד מבוססת, סה"כ 544 אלף משקי בית שיש להם דירה שלישית ומעלה, משקי בית שמכניסים 46 אלף ₪ בחודש בממוצע, פי-3 מההכנסה הממוצעת במשק, אוכלוסייה מבוגרת בני 56 ומעלה שמחזיקה כ- 190 אלף דירות"

– עד כאן עיסוק בקנאה וניסיון לליכוד השורות נגד אויב משותף, אם אגף התקציבים מעוניין לקחת כסף מאנשים עשירים, דרך פשוטה בהרבה תהיה להעלות את מס ההכנסה או הצגת מס כללי על נכסים, למה לבחור במס כל כך מעוות וקשה לגבייה?

בהמשך הוא אומר – "מדובר בעשרות אלפי נכסים, זאת מתוך 600 אלף נכסים להשכרה, כך שההשפעה על מחירי השכירות תהיה מינורית"… "הצעד של מיסוי דירה שלישית איננו חריג במדיניות של הרבה מדינות, נוכח סביבת ריבית נמוכה, מחסור באפיקי השקעה ולכן הרבה מדינות פועלות לצינון שוק הדיור, כשצעד אחד הוא בלימת פעילות המשקיעים. הדבר הכי אפקטיבי זה העלאת המס על הנכסים עפ"י ה- OECD. בתור על רכישת הדירה יעמדו פחות משקיעים והמשמעות; יותר זוגות צעירים".

מה מוטעה במה שהוא אמר?

א. קשה עד בלתי אפשרי לצפות את ההשפעה על מחירי השכירות, שכן זה תלוי איזה חלק מהדירות (אם יימכרו) יירכשו על ידי משקיעים (כדירה שנייה) ואיזה חלק על ידי בעלים חדשים (שייצאו גם משוק השכירות). התחזית שזו תהיה השפעה מינורית דורשת כאן הסבר, שלא לאמר שמדובר בהערכה חסרת בסיס.

ב. הטיעון כאילו מיסוי דירה שלישית איננו חריג במדיניות של הרבה מדינות הוא מאוד לא מדויק. מקובל במדינות מפותחות שהמס על נכסים ודיור אינו מבוסס על מספר נכסים אלא על ערכם (במסגרת מיסי רכוש וארנונה).

ג. הטיעון לגבי אפיקי ההשקעה הוא טיעון פשוט שגוי, לא סביר לטעון שיש "מחסור באפיקי השקעה" למי שמניח את השערת השווקים היעילים. אולי הכוונה היא שהתשואה נמוכה יחסית באופן היסטורי, אבל זה נכון גם לשוק הדיור.

ד. הטיעון האחרון הוא הבעייתי והמטעה ביותר ("הדבר הכי אפקטיבי זה העלאת המס על הנכסים עפ"י ה-OECD"). הגדרת הבעיה והמלצות ה-OECD לשוק הדיור בישראל משנת 2016 הן (תרגום חופשי שלי):
"ממצאים – היצע מוגבל מעלה את מחירי הבתים ומקטין את הרווחה, במיוחד עבור משפחות צעירות"
"המלצות – ייעול התהליך המנהלי לתכנון ובניית בתים; פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית ע"מ לאפשר תחבורה ממקומות בהם הדיור זול יותר וקידום אוכלוסייה בפריפריה להשתתפות במשק העבודה"(2).
איפה בדיוק מוצג כאן שהם ממליצים על העלאת מס על נכסים בישראל?

כיוון שלא מצאתי את ההמלצות של ה-OECD לגבי היעילות של המס על נכסים לגבי ישראל, מצאתי את הטיעון הזה בהקשר אחר לגמרי (כנראה משם הוא נלקח) בהמלצות בנושא דיור בדו"ח משנת 2011(3):
"למדינות בעלות היצע קרקע מוגבל, מומלץ לעודד את השימוש היעיל בקרקע על ידי קישור טוב יותר בין הערכת שווי לצרכי מס למחיר השוק".
לא מדובר כאן בכלל על ביצוע עיוות מס או דבר דומה למס שמוצע ע"י האוצר, אלא על שימוש יעיל בקרקע (דבר שבאמת חסר בישראל, אבל הם הרי לא קראו להעלאת הארנונה למגורים).

באותו מסמך אגב, ישנו סעיף שנקרא "מדיניות בשוק הדיור צריכה להיות יעילה והוגנת" ובסעיף הראשון כתוב:
"יש לבטל עיוותי מס ע"י מיסוי דיור והשקעות אחרות באותו האופן… צריך [לאמץ] גישה מיסויית זהה לדיור בבעלות ביחס לצורות אחרות של דיור" [הכוונה לשכירות או השקעה].

בקיצור, הטלת כובד המשקל של ה-OECD בנושא היא שגויה, לא קשורה ומטעה את הציבור וחברי הכנסת.
אם גורמים מקצועיים במשרד האוצר מתנהלים ומתבטאים כך (הרי מהפוליקאים כבר אין לי מי יודע מה ציפיות), כשהם פשוט לא מודעים/ אומרים דברים לא נכונים ומטעים זה יפגע בנו בטווח ארוך הרבה יותר מאשר הדיון הנוכחי על מס הדירה השלישית.

1. http://m.knesset.gov.il/…/PressR…/pages/press211116-us7.aspx
2. https://www.oecd.org/…/Israel-Overview-OECD-Economic-Survey…
3. https://www.oecd.org/newsroom/46917384.pdf

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s