כמה נקודות בעניין קצבאות נכות והפופוליזם

1. נכות היא דבר טראומטי ועצוב לנכה ולסובבים אותו. צריך לעזור כחברה לנכים ומשפחותיהם ככל האפשר, גם דרך תקציב המדינה.

2. צריך להתייחס לעובדות – שיעור הנכים גדל עם עליית הקצבאות. ישנם מספר מחקרים בעולם בנושא, וגם בישראל הייתה עלייה משמעותית בשנים האחרונות במספר הנכים.
ישנו מחקר של חוקרים מאוניברסיטת שיקגו שמראה שרוב מוחלט של העלייה במקבלי הקצבאות בארה"ב הם במהלך משברים כלכליים ורק חלק קטן קשור לשינוי הרכב הגילאים באוכלוסייה ולשינויים בבריאות (1).
מי שחושב שזה בגלל שהישראלים "תחמנים" או רמאים טועה ובגדול – בשבדיה באמצע שנות התשעים 20% מכוח העבודה קיבל קצבת נכות (2), בהולנד היה מצב דומה וזה גרר את שתי המדינות לבעיה כלכלית רצינית באותה תקופה כך שהן היו חייבות לבצע שינויים כואבים מאוד שנדחו עשורים רבים.

3. בישראל מוציאים סכום גבוה לקצבאות נכות ביחס ל-GDP לעומת ממוצע מדינות ה-OECD. כ-2.5% מהתמ"ג לעומת 2.1%, זאת למרות ההרגשה שהנכים "לא מקבלים מספיק".

4. לאחר שעושים טעויות בתחום הקצבאות לנכים, אין דרך חזרה – שיעור החזרה לעבודה של נכים הוא נמוך מאוד אחרי מספר שנים של קבלת קצבאות, ואין פוליטיקאים שיעזו להתעסק עם זה באף מדינה בעולם, תמיד הפחתת התקציב נעשית על חשבון נכים חדשים שמחמירים להם מאוד את הקריטריונים לקבלת נכות.
בישראל אפשר לראות את אותו התהליך עם הגידול העצום בתקציב משרד הביטחון בנושא השיקום והנכות, למרות וועדות רבות, אף פוליטיקאי לא אמיץ לקיים את ההמלצות ולשנות דברים לכיוון יותר סביר, ויישום ההמלצות המקצועיות נדחה שוב ושוב.

5. למרות שהצמיחה הכלכלית והטכנולוגיה הופכים את עולם העבודה להיות יותר ויותר מותאם לנכים, שיעורי ההשתתפות שלהם בעבודה נמוכים מאוד (בהתאם לכושר העבודה שלהם), ומגבלות תקציב אובייקטיביות גורמות לאנשים לחיות בחיי עוני לכל חייהם בגלל אי השתתפותם במעגל העבודה, ולו בצורה חלקית. החזרה לעבודה למי שיכול היא דרך העזרה הטובה ביותר לשילוב בחברה ולשיפור מצבם של הנכים ובני משפחותיהם.

6. אסור להעלות את קצבאות נכות במתכונתם כיום – צריך לשנות את מבנה התמריצים של הקצבאות כך שיעודדו עבודה, כמו בהמלצות ה-OECD ולא יותנו באי עבודה (2). ישנן דרכים שונות לעשות זאת ומומלץ לבצע שינויים בהתאם ל-Best Practice של המדינות המפותחות בעולם, העלאת קצבאות כללית היא דרך לא נכונה.

7. חשוב להבין את סדרי הגודל של התקציב – מדובר ביותר מ-10 מיליארד ש"ח בשנה בתקציב ישיר שנמצא בתוך הביטוח הלאומי הגרעוני ועוד מיליארדי שקלים רבים בתקציבים שניתנים דרך הטבות ע"י משרדי ממשלה אחרים, רשות המיסים והעיריות. הכפלת הסכום הזה תביא לשיעור גידול גבוה מאוד בתקציב לנכים וצורך בהעלאת מיסים של לפחות 3% מע"מ לדוגמה, בלי הגידול העצום בכמות הנכים.
העלאת התקציב ללא מקורות חדשים תביא להקטנת קצבאות הזקנה וקצבאות נוספות, ותגרום לפשיטת רגל של הביטוח הלאומי תוך שנים ספורות.

צריך לחשוב על הנושא בצורה לא רגשית ובלי פופוליזם, בניגוד למדיניות כזו או אחרת שמתגלה כשגויה, במקרה של נכות המדיניות השגויה לא יכולה להיפסק בפועל עשורים רבים ועולה כסף עצום שלא מושקע בחינוך, ברווחה ובתחומים נוספים.

1. http://www.nber.org/chapters/c11119.pdf

2. http://www.keepeek.com/…/sickness-disability-and-work-break…

3. http://www.keepeek.com/…/transforming-disability-into-abili…

*בתמונה תקציב הנכים בישראל (באדום) כחלק מה-GDP לעומת ממוצע ה-OECD (בכחול).

15418425_199585963780051_3549853419230041570_o

2 תגובות בנושא “כמה נקודות בעניין קצבאות נכות והפופוליזם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s