האם עובדים עניים הם טיפשים ולכן לא מפרישים לפנסיה?

למרות שזה קצת מנוגד לפוליטיקלי קורקט, זו גישה די מקובלת בדעות הציבור, הפוליטיקאים והתקשורת.

בשנת 2008 החלה בישראל הפרשת חובה לפנסיה, בעקבות חובה זו החלה קבוצה גדולה של עובדים ומעסיקים שטרם לכן לא הפרישו כסף, להפריש סכומי כסף הולכים וגדלים (עד 2015 זה הגיע למקסימום של 12.5%) מידי חודש.

ההשערה המקובלת שהובילה לחקיקה היא שעובדים בשכר נמוך אינם מודעים לזכויותיהם, אינם חושבים על העתיד והחיסכון שאינם מבצעים לפנסיה פוגע *בהם*.

חוקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר עוקב אחר העניין לאורך זמן, ובדק בחישוב כלכלי האם משתלם לעובדים עניים להפריש לפנסיה – את הפוליטקאים שהעבירו את החוק זה כנראה לא מעניין.
תוצאות המחקרים המתמשכים שלו בנושא מביאים למסקנה ש"החלוקה [בין חוסכים ללא חוסכים] משקפת במידה רבה את כדאיות החיסכון הפנסיוני בהתחשב במבנה הקיים של מערכות המס והביטוח הלאומי: בד"כ עובדים חסכו\ לא חסכו כאשר החיסכון היה משתלם\ לא משתלם."

המחקר עצמו בודק את תנאי העובדים המרוויחים שחסכו בהשוואה לאלו שלא חסכו, וכיצד שכרם השתנה עם הזמן בו נכנסה לתוקף ההחלטה.
מתברר ששכרם של אלו שהוכרחו לחסוך לפנסיה עלה בכ-4.65%% פחות מאשר עובדים אחרים, בדיקות שונות הראו שתוצאות עקביות מאוד גם לגבי אוכלוסיות שהרוויחו יותר או פחות, ערבים מול יהודים, צעירים מול מבוגרים וכו'.

על פי החוקר, עם הוספת חלוקת הנטל בין מעסיקים לעובדים, השיעור גודל לפער גבוה מאוד של 11% הפחתה בהכנסה הפנויה של העובדים בעקבות הסדר הפנסיה, בין השנים 2007 ל-2014.

14947685_189330964805551_4095961873493121197_n

איך זה שהחיסכון לפנסיה גורם בכלל להפסד? המחקר מ-2011 מראה שעובדים בשכר נמוך נמצאים מתחת לסף המס, ולכן הטבות המס שבחיסכון פנסיוני לא מנוצלות ובעצם גורמות לחלקם הגדול להפסיד כסף. לוח 6 המצורף מראה כי יחס התחלופה לטיפוסים מהמספרים הנמוכים (מייצגים אוכלוסייה מעוטת הכנסה), מורידים את האוכלוסייה הזאת מתחת לקו העוני, בעוד שבפרישה שמה אותה בצורה גבוהה מידי מעל קו העוני (לא הייתה עדיפה התחלקות ההכנסה לאורך השנים).
במילים פשוטות – החיסכון הכפוי מכריח אנשים עובדים להיות עניים יותר כיום כדי להיות פחות עניים בעתיד, בזמן שהם בכלל לא צפויים להיות עניים למעשה.

סיכום המחקר מ-2011:
"פעולת המדיניות שבחרו, בפרמטרים הקיימים, רק מזיקה יותר למגזר החלש ביותר בקרב האוכלוסייה העובדת. נראה כי אי השוויון הגבוה בהכנסות הוא השתקפות של מצב שוק העבודה, ולא תוצאה של מבנה מערכת הפנסיה לפני הנהגת פנסיית חובה. אף שחובת הפנסיה עשויה להפחית את ההוצאות התקציביות העתידיות על השלמת הכנסה במסגרת הקצבאות לגיל פרישה של המוסד לביטוח לאומי היא תעשה זאת במחיר הגברת אי השוויון לאורך החיים והעלאת שיעור המס האפקטיבי על העניים"

בינתיים, במינהל ההסדרה והאכיפה של משרד הכלכלה מוטלים סנקציות על מעסיקים ועובדים – ששניהם היו מעדיפים לא להפריש, לא בגלל שהם טיפשים, אלא כי הם מבינים שזה יותר טוב להם.

המחקר מ-2015 של עדי ברנדר
https://www.google.co.il/url…

המחקר מ-2011 של עדי ברנדר
https://www.boi.org.il/deptdata/mehkar/seker84/surv84_3.pdf

מחקר בנושא הפגיעה ברווחה של פנסיה עודפת:
https://www.google.co.il/url…

*שיעור התחלופה" – היחס שבין ההכנסה לפני הפרישה לזו שאחרי הפרישה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s