"גרף הפיל"

הגרף פורסם לראשונה בשנת 2012 במחקר של Branko Milanovic, כלכלן בבנק העולמי, שמתאר את חלוקת ההכנסות על פי אחוזונים באוכלוסיה העולמית.
המסקנות העיקריות שהפיקו ממנו גורמים רבים, ביניהם נייר עמדה של דויטשה בנק וגורמים אחרים בוול סטריט (הוא כבר הוגדר בבלומברג בתואר "הגרף החשוב בעשור") היא שהגלובליזציה בין השנים 1988 ל-2008 הביאה רווחה לעשירונים התחתונים והאמצעיים בעולם, בעיקר בסין ומדינות אסיה, זאת יחד עם עלייה בהכנסות של האחוזונים העליונים במדינות המפותחות, ואילו אלו שנשארו מאחור הם אנשי המעמד הנמוך במדינות המפותחות (בעשירונים 7-8 של הכלכלה העולמית).

הגרף עלה לכותרות בשנה האחרונה בעקבות הברקזיט והמועמדות של דונלד טראמפ בארה"ב, עם הטענה שהאנשים הללו מתנגדים לגלובליזציה שפוגעת בהם והכנסתם נשארה ללא שינוי.

מחקר חדש של Resolution Foundation מבריטניה בדק את הנתונים ומנסה להפריך בצורה משכנעת למדי שהמסקנות שגויות:

1. המחקר מגלה שלא אותו סט של מדינות היווה את נתוני 1988 ואת נתוני 2008, העלייה הממוצעת בגרף, שהינה 24% בגרף המקורי, הייתה 32% בהכנסות הממוצעות וממתנת אותו ואת הירידה בסביבות העשירון ה-8.

2. הגידול באוכלוסייה משפיע מאוד על הגרף, כיוון שהגידול באוכלוסיה גבוה בהרבה במדינות המתפתחות והאוכלוסייה קטנה במדינות מפותחות רבות. אם מתחשבים בגודל אוכלוסיה קבוע בין שנת 1988 לשנת 2008 מדובר בגידול של 41% בממוצע ההכנסות.

3. כיוון שמדובר במדינות רבות המאוחדות על אותו הגרף, מיקום המדינה והאוכלוסייה משתנה בין מדינות שונות. הטענה היא שמדינות שונות מתנהגות באופן שונה ושהגרף אינו מייצג אינדיבידואלים או את אותן אוכלוסיות, ככה שבסיס ההשוואה הנראה לעין אינו מדויק. למשל, בארה"ב הכנסות משקי הבית של המעמד הנמוך אכן צמחו רק במעט (אך יותר מאשר ב-0) ואילו באנגליה היה גידול משמעותי ביותר בהכנסות (של 160%). דווקא בארה"ב, בגלל גודלה הגלובליזציה משפיעה פחות מאשר באנגליה, ככה שהמסקנה המקורית להאשים אותה היא שגויה.

4. עורך המחקר מציין במאמר בפייננשל טיימס:
““Although globalisation brings a range of challenges for lower income families, we need to be clear that weak income growth generally is rooted in domestic policy, and blaming globalisation takes the pressure off governments.”
למרות שהגלובליזציה מביאה אתגרים למשקי בית בעלי הכנסות נמוכות, בד"כ צמיחה נמוכה בהכנסות מקושרת למדיניות (כושלת) מקומית, שמאשימה את הגלובליזציה על מנת להוריד לחץ מהממשלות.

5. התמוטטות הגוש הקומוניסטי ומדינות מזרח אירופה שחוו נפילה עצומה בתחילת שנות ה-90 מאפיינות חלק גדול מהאחוזון המדובר שהכנסותיו לא גדלו, ולמעשה ההסבר הוא שהן נפלו ועלו חזרה.

6. יפן גם היא חלק מקבוצת אותן המדינות, וכידוע היא סובלת מ"2 העשורים האבודים".

הדיון הזה צפוי להתרחב, והוא נותן נקודת מבט חשובה על העולם המודרני בכך שהוא הביא לראשונה סט נתונים חדש ומעניין על העולם, על זה מסכימים כולם.

צריך לציין שיציאת מאות מיליוני אנשים, בעיקר מסין, מעוני ופיגור ברמת החיים היא די מדהימה בפני עצמה למרות המסקנות המקוריות מהגרף, וצמיחתן האדירה של מדינות בתקופה הנ"ל נותנת נקודות רבות לגלובליזציה שמראה שהיא דבר חיובי ברמה הכלל העולמית (וכנראה גם ברמת המדינות הבודדות).

קישורים:

1. http://www.resolutionfoundation.org/…/examining-an-elephan…/
2.http://www.bloomberg.com/…/get-ready-to-see-this-globalizat…
3.https://www.ft.com/co…/93f2d4ba-7901-11e6-97ae-647294649b28…